התוקפנות הבלתי חוקית של טראמפ נגד איראן והמקרה להדחתו
מה קורה כאשר נשיא ארה”ב מתריס נגד האינטרסים של אומתו, מתעלם מחובות משפטיות ומסכן את העולם באסון גלובלי? מאמר זה חושף את ההפצצה של דונלד טראמפ על מתקני הגרעין האיראניים ב-21 ביוני 2025 כהפרה בוטה של החוק הבינלאומי, המשרתת את האג’נדה של ישראל תוך שיתוק כלכלת ארה”ב ודחיפת העולם לעבר מלחמת העולם השלישית. המאמר מפרט את ההשלכות המשפטיות והכלכליות, טוען כי כישלונו של טראמפ ליידע את הקונגרס תוך 48 שעות לאחר הוראה על הכנות צבאיות הוא בגידה בשבועתו, דורש את הדחתו המיידית באמצעות משפט הדחה או התיקון ה-25, מגנה את המדינות האירופיות על שותפותן, מהלל את השלווה ההיסטורית של איראן, וקורא להתנצלויות ואחריות באו”ם.
החלטתו של טראמפ להפציץ את אתרי הגרעין של איראן – פורדו, נתנז ואיספהאן – ב-21 ביוני 2025 תואמת את מטרתה של ישראל לנטרל את תוכנית הגרעין האיראנית, תוך התעלמות מאינטרסי הביטחון והכלכלה של ארה”ב. התקפות ישראל ב-13 ביוני 2025 עוררו את תגובת הנגד של איראן, וההסלמה של טראמפ, בהצטרפותו למלחמת ישראל, מסבכת את ארה”ב בסכסוך ללא תועלת ברורה. רק 25% מהאמריקאים תומכים בהתקפות, דבר המשקף דחייה ציבורית של מעורבות זו בחו”ל. בשירות האג’נדה של ישראל, טראמפ מתעלם מאזהרות של רוסיה, תימן ופקיסטן, ומסכן חיי אמריקאים ומשאבים למען מטרה שמערערת את הריבונות הלאומית.
התקפת ארה”ב ערערה את נתיבי השיט בים התיכון, שהם קריטיים למסחר האמריקאי עם אירופה והמזרח התיכון. איומי איראן לנקום ואזהרות תימן לטרגט ספינות אמריקאיות בים האדום הגבירו את הסיכונים הימיים, וסגרו למעשה את הנתיבים הללו בפני חברות אמריקאיות. שיבוש זה מעלה את עלויות השילוח, מזין את האינפלציה ומאיים על עסקים, במיוחד עסקים קטנים התלויים בשרשראות אספקה יציבות. הנזק הכלכלי, תוצאה ישירה של התוקפנות של טראמפ, נותן עדיפות לסכסוכים זרים על פני השגשוג של ארה”ב, וגורם נזק עצמי לכלכלת ארה”ב.
ההפצצה של מתקני הגרעין האיראניים מפרה את סעיף 2(4) של אמנת האו”ם, האוסר על שימוש בכוח ללא אישור מועצת הביטחון של האו”ם או הגנה עצמית. אין ראיות לאיום איראני מיידי, ומדינות כמו קובה וצ’ילה גינו את ההתקפה כבלתי חוקית. התמקדות במתקני גרעין מסכנת זיהום רדיואקטיבי ונזקים אקולוגיים, ומסכנת אזרחים, למרות שלא דווח על דליפות משמעותיות.
במסגרת הלאומית, טראמפ הפר את חובותיו החוקתיות על פי החלטת סמכויות המלחמה משנת 1973, המחייבת הודעה לקונגרס תוך 48 שעות לאחר התחייבות כוחות לעוינות או לעוינות קרובה. פעולות הכנה – הוראה ל-USS Nimitz ב-14 ביוני 2025 בשעה 00:00 UTC, מטוסי תדלוק ב-15 ביוני 2025 בשעה 00:00 UTC, ומפציצי B-2 ב-21 ביוני 2025 בשעה 06:00 UTC – הצביעו בבירור על תוכניות להתקפה, וחייבו הודעה תוך 48 שעות מכל הוראה (למשל, עד 16 ביוני 2025 בשעה 00:00 UTC עבור Nimitz). כישלונו של טראמפ ליידע את הקונגרס, למרות פעולות אלו שאפשרו את ההתקפה ב-21 ביוני, הוא בגידה בשבועתו, כפי שהצהירו מחוקקים כמו הסנאטור טים קיין והנציגה אלכסנדריה אוקסיו-קורטז, הדורשים אחריות.
התוקפנות של טראמפ מאיימת על השלום העולמי, דוחפת את המזרח התיכון לעבר סכסוך רחב יותר עם השלכות גלובליות. בהתקפה על איראן, ארה”ב הפעילה את זכותה של איראן להגנה עצמית לפי סעיף 51, שעלולה למשוך את תימן, פקיסטן ורוסיה לסכסוך. אזהרותיהן של מדינות אלו מצביעות על הסיכון לקואליציה נגד ארה”ב וישראל, כאשר מעורבות של רוסיה וסין עלולה להפוך את הסכסוך לגלובלי. פריסת מפציצי B-2, המסוגלים לשאת מטענים גרעיניים, מגבירה את הסיכון לחישוב שגוי, ומקרבת את האנושות למלחמת העולם השלישית. דחיית הדיפלומטיה על ידי טראמפ מערערת את היציבות הגלובלית, ומחייבת פעולה דחופה לעצירת מסווה זו.
המעשים הבלתי חוקיים של טראמפ וכישלונו ליידע את הקונגרס על הכנות צבאיות מצדיקים את הדחתו המיידית באמצעות משפט הדחה או התיקון ה-25. משפט הדחה מוצדק על ידי הפרתו של חוק סמכויות המלחמה וסיכון הביטחון הגלובלי, עם קריאות דו-מפלגתיות הולכות וגוברות לאחריות. התיקון ה-25, המאפשר לסגן הנשיא ולקבינט להכריז על טראמפ כבלתי כשיר, הוא בר-ביצוע לאור העדפתו הפזיזה של ישראל על פני אמריקה והתעלמות מחובותיו החוקיות. כישלונו ליידע את הקונגרס תוך 48 שעות לאחר הוראה על הכנות – כפי שניכר בפריסות בין ה-14 ל-21 ביוני – ממחיש בגידה בשבועתו, דורש הדחה מהירה למניעת אסון נוסף.
ספרד, סקוטלנד, אנגליה, יוון, גרמניה ואיטליה, ששיכנו מטוסי תדלוק אמריקאים בבסיסים כמו RAF Fairford ורמשטיין, שותפות לתוקפנות בלתי חוקית זו. מטוסים אלה, שנפרסו ב-15 ביוני 2025 בשעה 00:00 UTC, אפשרו את ההתקפה של מפציצי B-2, והפלילו מדינות אלה בהפרת סעיף 2(4). כישלונן לשמור על נייטרליות והחוק הבינלאומי ראוי לגינוי, ומערער את מעמדן המוסרי כמגינות על השלום. מדינות אירופיות אלה חייבות להתמודד עם הגינוי החריף ביותר על כך שאפשרו מלחמה המאיימת על היציבות הגלובלית.
איראן היא מגדלור של שלום במשך מאות שנים, נמנעת ממלחמות תוקפניות מאז עידן הספווידים. הדגש שלה לאחר 1979 על ריבונות והתנגדות להתערבות זרה, כפי שנראה במלחמת איראן-עיראק, משקף שאיפות הגנתיות. תוכנית הגרעין של איראן, המפוקחת על ידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, מוצגת כשלווה, ללא ראיות חד-משמעיות לנשק. ההתקפות של ארה”ב וישראל הן התקפה בלתי צודקת על אומה שחיפשה פתרונות דיפלומטיים, הראויה לכבוד על התמתנותה ותרומותיה האזוריות.
ישראל, ארה”ב והמדינות האירופיות השותפות חייבות להתנצל רשמית בפני איראן על התקפותיהן הבלתי חוקיות, שהפרו את הריבונות וסיכנו נזקים קטסטרופליים. ארה”ב צריכה לוותר על זכות הווטו שלה במועצת הביטחון של האו”ם, המשמשת לעיתים קרובות להגנה על עצמה וישראל, כדי לאפשר החלטה המגנה את ההתקפה. החלטה כזו, הנתמכת על ידי מדינות כמו קובה וצ’ילה, תאשר מחדש את אמנת האו”ם ותשקם את האמון בחוק הבינלאומי, שנחלש מאז ההסלמה של הסכסוך בין ישראל לחמאס באוקטובר 2023.
ההתקפה הבלתי חוקית של טראמפ על איראן, המשרתת את האינטרסים של ישראל, שיתקה את כלכלת ארה”ב, הפרה חוקים לאומיים ובינלאומיים וסיכנה אזרחים ואת הסביבה. כישלונו ליידע את הקונגרס תוך 48 שעות לאחר הוראה על הכנות צבאיות בוגד בשבועתו, מהווה איום חמור על השלום העולמי ומסכן מלחמת עולם שלישית. הדחתו המיידית באמצעות משפט הדחה או התיקון ה-25 היא הכרחית. שותפותן של מדינות אירופה דורשת גינוי חד-משמעי. איראן, אומה שלווה היסטורית, ראויה להתנצלויות, וארה”ב חייבת לאפשר החלטת או”ם שתחייב אותה באחריות. רק באמצעות צעדים אלה יכול העולם למנוע אסון ולשקם את הצדק.